פסק-דין בתיק ת"ק 011872/01

1.                   התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת על סך 8,000 ש"ח.

2.                   התובעת טענה כי ביום 9/8/2001 היא היתה אמורה לשוב ארצה עם שני ילדים מבוקרשט שברומניה בטיסה 574-LY בשעה 12:20 בצהריים (להלן: "הטיסה")?

התובעת טענה, כי היא אישרה את הטיסה יומיים לפני המועד המיועד והשאירה מס' טלפון, בו ניתן יהיה להשיגה במידה ויחול שינוי, אך בבואה לשדה התעופה כשעתיים וחצי לפני מועד הטיסה נאמר לה כי הטיסה תצא רק בשעה 1:40 בלילה .

3.                   התובעת טענה כי נאלצה לשוב לבוקרשט עם כל הציוד ובשעה 12:00 שבה לשדה התעופה במונית והטיסה יצאה רק בשעה 2:30 בלילה.

4.                   התובעת טענה כי: א) הטיסה היתה בסופו של דבר של "ארקיע" ולא של אל-על.

ב) בעקבות האיחור הגדול היא וילדיה נאלצו להסתובב ברחובות בוקרשט בחום הגדול.

ג) האיחור בטיסה גרם לה להפסד ארוע משפחתי חשוב.

5.                   בכתב התביעה לא הוסבר כיצד הגיעה התובעת לתחשיב של 8,000 ש"ח.

6.                   הנתבעת בכתב הגנתה ביקשה לדחות את התביעה בנימוקים הבאים:

א.                  סמוך למועד המיועד של הטיסה; נתגלתה תקלה במטוס אשר גרמה להשבתת המטוס עד לתיקון התקלה.

ב.                  על גב כרטיס הטיסה של התובעת מופיעים תנאי חוזה בין התובעת ובין הנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה:

סעיף 9 לחוזה קובע כדלקמן:

"המוביל מתחייב לעשות מיטב המאמצים להוביל את הנוסע ואת הכבודה בזמן מתקבל על הדעת. המוביל איננו ערב לזמנים הנקובים בלוחות זמניים או בכל מקום אחר... הזהות בידי המוביל, ללא הודעה, להשתמש במובילים או בכל טייס, ממלאי מקום... לוחות הזמנים ניתנים לשינוי ללא הודעה.

המוביל איננו מקבל על עצמו כל אחריות לתובלה מקשרת".

ג.                    התקלה במטוס היתה תקלה טכנית בלתי צפויה, ולטענת הנתבעת היא עמדה בתנאי החוזה והובילה את הנוסעים לייעדם בהקדם האפשרי.

הנתבעת טענה, כי לא הצליחה למצוא טיסה חלופית לתובעת ולנוסעים נוספים, למרות מאמציה ונאלצה להעביר הנוסעים למטוס של "ארקיע" על מנת למנוע עיכוב נוסף.

ד.                  במקרה דנן, חלה האמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בינלאומית באויר אשר נעשתה בורשה ביום 21/1/29 ולפרוטוקול המתקן את האמנה אשר נחתם בהאג ביום 28/9/95 (להלן: "האמנה"), ועפ"י סעיף 20 לאמנה.

ה.                  "...לא ישא המוביל באחריות אם יוכח שהוא, משמשיו וסוכניו נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא היתה בידיו או בידיהם כל אפשרות לנקוט בהם".

הנתבעת טענה, כי נקטה בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא היה בידה כל אפשרות לנקוט בהם ועל כן היא פטורה מאחריות.